5775 פניני המזרח, פרשת נשא

peninei hamizrach

פרשת נשא

פרשתינו מצווה את הכהנים לברך את בני ישראל בברכה הידועה לכל כ”ברכת כהנים” יברכך ה’ וישמרך. יאר ה’ פניו אליך ויחונך. ישא ה’ פניו אליך וישם לך שלום” ברכה זו נאמרת עד היום הזה כל יום בבית הכנסת על ידי הכהנים. והנה יש לנו לעמוד על ענין הברכה הזאת הרי כאשר אנחנו מוציאים את ספרי התורה בארון הקודש ואנחנו מבקשים סקשות מאת ה’ יתברך הרי אנחנו עומדים ופנינו אל ההיכל וכן כל פעם שאדם רוצה להתפלל מעמקי נשמתו ומתקרב אל ההיכל (ארון הקודש) ופניו כלפי הארון אבל הכהנים בזמן שמברכים פניהם אל הקהל וגבם אל הארון וצריך לשאול מדוע? האם אין ברכה זו תחינה ובקשה מה’ שיתן ברכה וישמור ויחון על כלל ישראל? אם כן הרי על הכהנים לעמוד ולברך כשפניהם כלפי ארון הקודש?

ובאמת כבר יש רמז בתורה לכך שאין ברכת כהנים בקשה ותפילה מה’, אלא היא כמו אמירה מהכהן אל הקהל “דע שה’ יברך אותך וישמור אותך וכן על זה הדרך ונוכיח זאת ממה שכתוב “דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אָמוֹר להם יברכך ה’ וישמרך” וכו’ הנה יש לשאול מדוע כתוב “אָמוֹר להם” ולא אֶמוֹר להם? הרי נכון יותר לומר דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה וכו’ אֶמוֹר להם שיהיה נשמע כחלק מהציווי שעל משה לומר לכהנים לברך את העם, וכך יקרא הפסוק “דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אֶמוֹר להם.” אבל לפי מה שכתוב אָמוֹר להם נשמע כאילו שהכהנים יאמרו אל בני ישראל ש”יברכך ה’ וישמריך. ואם כן יש לשאול מה קורה כאן מה היא באמת הברכה.

ונבאר על פי משל היה אדם נכבד שהיה לו בן והלך הבן אחר קבוצת חברים לא טובה עד שיום אחד היה מוכרח האב לגרש את בנו מביתו. ימים של חורף היו ולבן אין כל כדי לקנות לעצמו מעיל ראה זאת אחד מחברי האב ופנה אל האב ואמר לו רחם על הבן שלך ותכניסו אל הבית כי קר בחוץ. ענה לו האב הרי יודע אתה כי אני רוצה שבני יהיה בביתי אך במקום שתדבר איתי לך תדבר איתו שישנה את דרכו ומיד אקבלנו כי אני חפץ שיהיה קרוב אלי.

כך ה’ אמר לכהנים אל תפנו אלי כי אני יתן לבני ישראל את הברכה אליכם להזכיר לבני ישראל שיש לי את הברכה לברכם ולשמור אותם אבל על בני ישראל להיות כמו כלי מוכן לקבל את הברכה.

וכבר כתוב בפרשת כי תבוא, “וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה’ אֱלֹקיך לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתָיו וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ” וזה כנגד “יברכך” ומוכר השיר “כי אשמרה שבת אל ישמרני” ושה כנגד “וישמרך”. “יאר ה’ פניו אליך”-זהו אור התורה אם אדם עוסק בתורה יאורו פניו, “ויחנך” כתוב בספר משלי פרק א פסוק ט “כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרותיך” ורש”י ביאר-חבור של חן הם לראשך כלומר התורה והמוסר יהיו לראשך לוית חן. “וישם לך שלום” אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד.

הרי בנו יש את היכולת להיות כלי לקבל את הברכה ולכן הכהנים פונים אלינו ומשכירים לנו שה’ יברך אותנו אם נעשה מה שביקש מאיתנו.

צמיד התורה

מעשה היה עם מרן החיד”א (הרב חיים יוסף דוד אזולאי) בהיותו צעיר לימים והתחיל לחבר חיבורים ורצה להוציא לאור את ספריו, ייעץ לו אדם נכבד בשם ר’ ראובן שר ללכת אל העיר וורמס שבגרמניא לפגוש את הרב פני יהושע (הגאון רבי יעקב יהושע פאלק מחבר ספר פני יהושע ומוכר לכול על שם חיבורו) ולקבל ממנו מכתב המלצה והסכמה לספריו. והרב חיד”א הסכים.

הרב פני יהושע שמח בראותו תלמיד חכם וארח אותו בביתו ושמח לתת לרב חיד”א את מכתב ההמצלה שביקש. אך מרוב עַנְוְתָנוּתוֹ של החיד”א הצליח להחביא את גדלותו בתורה.

לפני שעזב הרב את העיר סיפר לרב פני יהושע שספרו הראשון נתקבל אצל חכמי העיר חברון בשמחה רבה וביקש לקנות ממנו את החלק השני שהוציא. הרב פני יהושע שמח ומכר לו את חלק ב’ של ספרו.

יום אחר שעזב החיד”א את העיר מצא יהודי אחד שק מלא ספרי קודש ומיד לקח את השק אל בית המדרש לשאול למי שייך השק. התלמידים מיד זיהו ששייך שק זה לרב חיד”א וראו את פנקסו שהיה מקפיד מאוד על כל כספי הצדקה שהיה אוסף וגם מצאו בין ביתר עותק של ספר פני יהושע חלק ב’ מלא בהגהות על שולי הספר, וחכו עד שרבם הפני יהושע יבוא הראו לו את הספר והכיר הרב שזה הספר שמכר לו בלילה לפני שעזב. ואמר בקול הגאון הזה הצליח לקרוא את כל הספר בלילה אחד להבין את הדברים עד עמקם ועוד הוסיף נופח משל עצמו בשולי הספר. ונאנח בקול חבל שלא הקרתי את הרב יותר

לקח את הספר עם ההערות ושם עתק חדש בשק ושלח שליח להשיג את הרב חיד”א להחזיר לו את חפציו

מעשה אבות

הפרשה מדברת על ענין הסוטה. הסוטה היא אשה נשואה שהייתה ביחוד עם איש ובעלה חדש אותה והזהירה לבל תתייחד עם איש זה שוב ומצאו אותה שוב שנתייחדה אבל לא ידוע אם נטמאה לבעלה וקלקלה את עצמה או לא. והתורה אומרת שהבעל יקח את אשתו אל הכהן שישקה אותה את המים המאררים ואם תטמאה תמות כמו שמבואר בפסוקים ואם לא אומר הפסוק ” ואם לא נטמאה וטהורה היא ונקתה ונזרעה זרע” והגמרא מסבירה שאם הייתה עקרה הייתה יולדת ואם הייתה יולדת אבל מכוערים הייתה יולדת יפים.

ובאמת שיש לשאול שאילה חזקה הרי אשה זאת על מה מגיע לה פרס על כך שהיא לא קיימה יחסי אישות עם אדם זר שלא בעלה הרי לכאורה אם בעלה חדש אותה ושוב הלכה והייתה ביחוד אם אותו אדם הרי אם לא ניתן לה עונש על זה אבל פרס. דוגמא גנב גנב ובא ותפסו אותו אמר לשופט תראה אני השארתי בבית שגנבתי ממנו מטמון מאוד יקר ועל זה מגיע לי לא רק שתשחרר אותי ממאסר אלא עוד מגיע לי פרס נובל בהיותי גנב לא גדול כל כך. הרי זה דבר פלא

אבל התורה מלמדת אותנו שכן מגיע לה פרס שהרי אשה זאת וודאי נתאותה למעשה עבירה ובסוף שמרה על עצמה ונשמרה טהורה על כן מגיע לה פרס כי להתגבר על היצר בשעה שהוא לוחם בנו כל כך חזק מגיע לנו שכר על כך.

ולכן לא להתייאש אם אדם מרגיש שעומד לעבור עבירה כל שהיא לא יאמר הגעתי עד הנה ואין כבר טעם לחזור בתשובה אלא יחזור בתשובה וה’ ישלם לו כיאות לו

חידה

איזה מספר אתה מקבל כאשר אתה מכפיל את כל המספרים על לוח הפלאפון?שבוע שעבר היו שתי חידות תשובה א’

9

תשובה ב’

888+88+8+8+8=1000