5775 פניני המזרח, פרשת שלח

peninei hamizrach

5775 פרשת שלח

שרשרת התורה

פרשת השבוע עוסקת בפרשת המרגלים שריגלו את ארץ ישראל ודברו על ארץ ישראל לשון הרע, ובני ישראל האמינו לדבריהם ובכו על כך ולא רצו להכנס אל ארץ ישראל, ועל כך נענשו ולא נכנסו לארץ ישראל 40 שנה ורק בניהם היו אלו שנכנסו, וכל דור המדבר מתו ב40 שנה אלו ולא נכנסו אל ארץ ישראל.

אחרי שנתיים שהיו בני ישראל במדבר התקרבו בני ישראל אל ארץ ישראל ובעוד אחד עשר יום היו צריכים להכנס אל ארץ ישראל. פנו בני ישראל אל משה רבינו ואמרו כי הם רוצים לרגל את ארץ כנען כדי לראות היכן טמונים כל המטמונות של הכנענים. שמע משה ודבריהם מצאו חן בעיניו אבל לא רצה לשלחם עד שישאל מה’. וה’ אמר למשה שמרמים אותו ואין כוונתם לשלוח מרגלים בכדי לדעת היכן ימצאו את המטמונות שלהם, אלא כי הם לא מאמינים לה’ שארץ ישראל היא ארץ זבת חלב ודבש. ולכן אמר ה’ למשה שלח לך אנשים אם אתה רוצה תשלח ואם לא אל תשלח אני לא אומר לך מה לעשות.

אבל אחרי ששמע משה את דברי ה’ מדוע שלח את המרגלים? כי אם לא היה מסכים להם ללכת היו מורדים במשה והיו הולכים בכול אופן לכן שלחם משה, אבל רמז להם כיצד עליהם ללכת, וגם הכין את יהושע בן נון ושינה את שמו מ”הושע” ל”יהושע”. וזה הרמז שמסר להם משה שאמר להם “כל נשיא בהם”. ונבאר ע”פ מעשה

מעשה היה ברבי יהושע בן לוי, שרצה להפגש עם אליהו הנביא זכור לטוב. התפלל אל ה’ ותפלתו התקבלה ונגלה אליו אליהו הנביא. אמר לו אליהו מה אתה מבקש? אמר לו רוצה אני לראות מה אתה עושה בעולם. ענה לו אליהו לא כי לא תוכל להבין את מה שאני עושה אמר לו רבי יהושע בכל אופן רוצה אני ללכת איתך. ובכך הלכו יחד וכשהחשיך היום עצרו לישון בביתו של עני שהיו איש ואשתו ורק פרה אחת הייתה להם וזהו. קיבל אותם העני בסבר פנים יפות ונתן להם אוכל ומקום לישון וכבדם יפה. בלילה קם אליהו ונתן מכה לפרה והרגה.

כשראה זאת רבי יהושע לא האמין שככה יעשה אליהו הנביא ושאל אותו איך אתה עושה דבר כזה? אמר לו אליהו אם תשאל שוב לא אקח אותך איתי. ובכך המשיכו ללכת ובלילה השני עצרו אצל עשיר אחד, אבל העשיר היה עסוק בבנין ביתו החדש ולא שם לב אליהם כלל ולא כבדם בכלל. ובלילה קם אליהו ובנה לו לעשיר ארמון מפואר. תהה רבי יהושע הלא הפוך היה צריך לעשות לעני לבנות ארמון, ולעשיר להרוס את ביתו אבל שתק ולא אמר דבר.

משם הלכו למקום אחר ששם כולם היו עשירים, והם היו גאוותנים כאלה שלא רצו אפילו להסתכל לכיוון הרבנים. למחרת התפלל אליהו הנביא שכולם יהיו מנהיגים.

ומשם הלכו למקום שכולם עניים וקבלו אותם יפה ושמחו לראות את החכמים. ובבקר קם אליהו והתפלל עליהם שלא יהיה להם אלא מנהיג ופרנס אחד.

אמר רבי יהושע לאליהו כבר איני יכול לסבול את כל הדברים שאתה עושה תסביר לי מה אתה עשית, אמר לו אליהו אם אומר לך שוב לא תוכל לילך איתי. הסכים רבי יהושע ואמר לו אליהו, אותו איש עני הייתה גזרה על אשתו שתמות אבל הוא כל כך אוהב את אשתו ולכך הרגתי את פרתו לבטל הגזירה, ולעשיר עזרתי לבנות ביתו כי אם היה בונה לבד והיה חופר באדמה היה מוצא מטמון גדול, ובכך שבניתי לו את ביתו לא ימצא את האוצר וגם הבית יפול ולעולם לא ימצא אוצר זה. ודע כי לעשירים שהתפללתי שכולם יהיו מנהיגים אין זו ברכה אלא קללה שהרי ברוב מנהיגים בסוף יהיה הרס כמו שברבות הקברניטים טובעת הספינה. ולעניים ברכתי אותם שיהיה להם מנהיג אחד שכך יהיה שלום בעיר.

וזהו שאומר הפסוק “כל נשיא בהם” שאמר משה תעשו לכם מנהיג אחד בדרך אבל לא שמעו אל משה וכשהלכו כולם היו איש איש לעצמו ולכן כתוב בפסוק “כולם אנשים” שכל אחד היה איש לעצמו ולכן חטאו.

חידה

יש לך בבית 9 חביות מים רק חבית אחת שוקלת מכל שאר החביות מים, כל השאר שוקלות אותו דבר איך תגלה איזה חבית שוקלת יותר? ב2 שקילות בלבד

יש בבית מאזניים שאפשר לשים חביות מכל צד.

 תשובה לשל שבוע שעבר

צבע אדום: מריח כמו ירוק ונשפך כמו צבע חום אבל נראה כמו מכונית אדומה

צמיד התורה

פרשת השבוע מדברת על מצות הציצית, ואומר הכתוב והיה לכם לציצית וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה’ ועשיתם אותם. כוונת הפסוק שכאשר נראה את הציצית נזכור את מצוות ה’ והתורה ונעשה אותם. אבל השאילה היא הרי הרבה רואים את הציצית ולא זוכרים את המצוות?

וזאת נבין על ידי משל לאדם שעושה לעצמו סימן בכדי שיזכור לעשות דבר מה, והנה היום עשה את הסימן מבלי כוונה שיזכיר לו שום דבר, ושוב אחרי זמן מה היה צריך שאותו סימן ששם יזכיר לו לעשות משהו נחוץ, אבל שכח, ועכשיו אינו מבין מדוע לא זכר הרי יש לו את הסימן שיזכירהו? וזה ברור ופשוט שהרי כאשר שם את הסימן לא בשביל שיזכיר לו את הדבר שרצה לעשות אפילו שעכשיו מתכוין שיזכיר לו הרי הוא התרגל או שזה לא עשה עליו רושם מספיק כדי שיזכור מה עליו לעשות.

כך היא הציצית אם נשים אותה עלינו שנזכור את המצוות וודאי תזכיר לנו אבל אם נשים אותה סתם ככה לא תזכיר לנו מאומה. בואו נתחזק יחד במצות ציצית למען תזכיר לנו את כל המצוות לעשותם.

הידעת שמצות ציצית היא מצוה שרק על ידי כך שהיא עלינו אנחנו מקיימים מצוה ולא צריך להתאמץ כל כך סך הכול זה עוד בגד עלינו ויש לנו מצוה כל רגע ורגע שביום לא חבל לפספס כזו מצוה.

מעשה אבות

הרב חיים פלאג’י חי ופעל בתחילת ה1800 היה הרב בעיר איזמיר שבתורכיה. לבד ממשרתו כרב וטיפולה של הרוחניות של תושבי העיר, היה הרב מטפל גם בצרכי העיר הגשמיים. רצו תושבי העיר לבנות בית חולים יהודי מחמת הצורך שהייתה בכך אבל לבנות בית חולים עולה סכום כסף שלתושבי העיר לא היה. הרב חיים לקח על עצמו את האחריות לאסוף כספים למטרה זו, ושלח מכתב אל גביר אחד שהיה בקשרי עסקים עם הברון רוטשילד, ובמכתב בקשו לפנות אל הברון ולבקש ממנו תרומה נכבדה.

הגביר שלח מכתב חזרה אל הרב חיים, שהוא מפחד לבקש מהברון לתרומה שלא יכעס על כך הברון ויחסי העסקים ביניהם ינתקו. הרב חיים במכתב חזרה אל הגביר כתב, מתפלא אני שלא הבחנת שבמכתב שלי למעלה כתבתי בס”ד (בסייעתא דשמיא) בעזרת השם, ובכך תראה שאני סומך על השם שיעזור.

הסכים הגביר וביקש מהברון תרומה לבית החולים, נענה הברון ותרם סכום נכבד עבור בית החולים החדש.

דבר הלכה

יתגבר כארי לקום בבוקר לעבודת הבורא. ולא יתבייש מבני אדם שלועגים עליו כשעובד את עבודת השם יתברך.

כשיתעורר משנתו מיד יטול ידיו כראוי, אם אינו רוצה להמשיך לישון. הסיבה לנטילת ידים היא מחמת ג’ סיבות. א) בעת השינה שורה על האדם רוח טומאה, וכדי להעביר אותה צריך ליטול ידיו. ב) בעת השינה מסתבר מאוד שנגע במקומות המכוסים בגופו (שהם נקראים מקומות המטונפים מחמת הזיעה שעליהם ואי אפשר לקרוא קריאת שמע ולהתפלל בעוד ידיו מלוכלכים) ולכן צריך ליטול ידיו כדי שיוכל להתפלל ולקרוא קריאת שמע. ג) לאחר השינה נעשה כבריה חדשה (כי ה’ יתברך החזיר לנו את הנשמה לגוף ולכן אנחנו כמו אדם חדש כל בוקר) ולכן צריך להתקדש כמו כהן שהיה מקדש את ידיו בכיור שבבית המקדש לפני העבודה, אף אנו לפני עבודת הבורא צריכים ליטול ידים.