5775 פניני המזרח, פרשת מטות-מסעי

peninei hamizrach

5775 פרשת מטות-מסעי

שרשרת התורה

פרשת מטות מסעי

פרשתינו מדברת על עסקי נדרים “איש כי ידור נדר לה’ או השבע שבועה לאסור איסר על נפשו לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה” והנה יש להבין את כונת הפסוק באומרו לא יחל דברו וככל היוצא מפיו יעשה, הרי זה כפילות לשון מדוע כפלה התורה את לשונה? ויש לבאר את שתי חלקי הפסוק ובזה יתורץ יפה.

הנה לא יחל דברו חוזר על ענין הנדר והשבועה, אבל ככל היוצא מפיו יעשה, בא ללמדינו שכל דבר שאומר אדם שיעשה עליו לעשותו, אפילו אם אין זה נדר או שבועה אלא אמר שיעשה, עליו לעשות.

ומעשה היה כשהגיע זמן פטירתו של רבי יהושע בן לוי, אמרו למלאך המות לך ועשה לו רצונו (כלומר רצון ה’), הלך ונראה אליו אמר לו רבי יהושע הוליכני לגן עדן והראני מקומי. אמר לו המלאך, הן! אמר לו רבי יהושע תן לי את הסכין שלך, כי אולי תפחיד אותי בדרך (כלומר תיקח נשמתי) נתן לו סכינו. כשהגיע אל פתח גן עדן הגביה מלאך המות את רבי יהושע והראה לו את מקומו, קפץ רבי יהושע אל תוך גן עדן. תפס אותו מלאך המות בבגדו ורצה להוציא אותו משם בחזרה החוצה, מיד נשבע רבי יהושע ואמר “הריני נשבע שלא אחזור עוד” אמר הקדוש ברוך הוא “אם נשבע שבועה בחייו, ונשאל עליה להתירה, יחזור בחזרה. ואם לא נשאל על שבועה מעולם ישאר כאן” אמר המלאך תחזיר לי את הסכין (כי עם הסכין הוא עושה את שליחותו) לא רצה לתת לו, יצאה בת קול ואמרה לו, צן לו את הסכין כי היא נצרכת לבריות.

הנה רבי יהושע בן לוי נכנס חי לגן עדן ומעולם לא טָעַם טַעַם מיתה. והסיבה לכך היא מפני שאפילו לא הלך לחכם שיתיר לו אף שבועה שנשבע, אפילו בדרך המותרת. ולכן אדם צריך להזהר מאוד לקיים כל מה שמוציא מפיו, אפילו שאינו מחויב לעשות ולא חייב את עצמו בכך אבל כיון שאמר עליו לעשות ולקיים.

כתוב בגמרא במסכת חולין, על הפסוק בתהילים “האמנם אִלם צדק תדברון”, אמרו מה אומנותו של אדם בעולם הזה (אומן מהמילה אמנם), ישים עצמו כאלם, (יעשה עצמו כאילו אינו יכול לדבר) ואם תחשוב שגם לא ידבר בדברי תורה, כתוב בפסוק “צדק תדברון”, והביאור הוא שחכמינו זכרונם לברכה הזהירונו לעשות עצמינו כאילמים בכל דבר חוץ מדברי תורה, ויש לשאול מדוע? מה יש באילמים יותר מאדם שמדבר הרי ישנם אנשים רעים שגם אינם יכולים לדבר, אם כן למה הזהירו אותנו חז”ל להיות כאלמים?

ידוע שבאדם יש 248 איברים, אך שום אבר לא יעשה רושם במעשיו כמו הפה, וכל היוצא מפה אדם בן לטוב בין לרע חס וחלילה, יעשה מיד רושם למעלה. כמו החלום הולך אחר פתרונו, החיים והמות ביד הלשון, שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו, וכן מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה. ובגלל רושם זה אמרו חז”ל טוב שיעשה עצמו כאלם ולא חס וחלילה ינבל פיו או יאמר דברי ליצנות, אלא רק דברי תורה יצא מפיו, צדק תדברון.

מעשה היה כמה נשים שהיו יושבות והיו מדברות בענין שצריך לתת דין וחשבון אחר המות על כל מעשינו, אמרה אשה אחת בעודה צוחקת ולועגת, אני לא פוחדת מדין וחשבון, כי כשאבוא לבית דין בשמים, אעשה את עצמי כאילמת. לא עבר הרבה זמן, ואתוה אשה נעשתה אלמת עד יומה האחרון. על זה נאמר “אל תפתח פה לשטן”. וזה מה שאומר הפסוק “ככול היוצא מפיו יֵעשה” שהדיבור ממש מביא דברים לידי עשייה, וכן גם נברא מלאך אם דיבר דיבור טוב, נברא מלאך טוב ומטיב, ואם חס וחלילה דיבור רע, נברא מלאך רע שמקטרג ומשחית, ה’ יצילנו.

ואם תשאל והרי סך הכול זה דיבור כולו הבל, מה יש בו? והתשובה בצידו כי הרי הדיבור אכן אינו אלא הבל, אמנם אותו הבל הוא החיים של האדם שהרי לאחר שיוצאת הנשמה אין לא הבל ולא דיבור, נמצא שאותו הבל שיוצא מפי אדם בעת דיבורו הוא חלק מהחיים שלו, חלק מהנשמה שלו, ואתו חלק נפטר מהאדם באותו רגע כי הוא חלק מהנשמה שלו, ולכן אמרו לנו חכמינו זכרונם לברכה שלא נדבר שיחת חולין דיבורים שאינם של תורה, כדי שלא תיפטר חלק מנשמתו על ידי דיבור של חול.

וזה שאמר הפסוק “לא יחל דברו” פירוש שלא יחלל את הדיבור, כי “ככול היוצא מפיו יעשה” כי מה שיצא מפיו בורא מלאך טוב או רע.

 חידה

מחירם של עט ועיפרון יחד הם 11 דולר

מחירם של 9 עטים ו-5 עפרונות הוא 71 דולר

כמה עולה עט אחד וכמה עיפרון אחד?

תשובה לשל שבוע שעבר

9*9=81   9+9=18 מספר מראה 18 81

צמיד התורה

אמרו חז”ל חמה זכו מסעות בני ישראל במדבר להכתב בתורה? מפני שקבלו את בני ישראל במדבר והיו אורחיהם (המדבר קיבל את בני ישראל ובני ישראל חיו שם והיו אורחים של המדבר). ועתיד ה’ יתברך לתת שכר טוב למדבר שעכשיו הוא יבש וחסר כל, אבל לעתיד לבוא יהפוך המדבר למשון ישוב ויהיו בו מים רבים ועצים. ומכאן ילמד האדם קל וחומר, מה מדבר שאין בו דעת יפרע לו ה’ יתברך שכרו על שאירח את בני ישראל, כל המארח תלמיד חכם בביתו ונותן לו מזון ומהנהו מנכסיו על אחת כמה וכמה שיקבל שכר כפול ומכופל מאת הקב”ה.

מוסר עצום לומדים מכאן, הלא המדבר שקבל את ישראל אין לו יכולת אפילו להתנגד לכך, בכל אופן שמו מוזכר בתורה ויזכה המדבר לקבל שכר, אם כן אדם שחושב ויכול להתנגד לעשות חסד ולארח אורחים ואינו מסרב אלא מקבל את אורחיו בסבר פנים יפות, ומכבדם, כמה שכר מחכה לו.

סיפר על עצמו הרב רבי חיים קריזוירט זצ”ל “בתקופה שלמדתי בישיבה, היה שם בחור עיוור, שהיה מחוסר כל, והיה נאלץ לישון על הרצפה, הדבר חרה לי מאוד, ריחמתי עליו ונתתי לו את מטתי ואני ישנתי על הרצפה. לאחר תקופה הגיעו הנאצים ימח שמם לישיבה, והעלו אחד אחד למשפט, קודם שהוציאוהו להורג ביריה. כאשר הגיע תורי-מספר רבי חיים- גזר עלי השופט דין מות. ידעתי שעד המות יש לי בערך עוד שתי דקות. פרצתי בבכי והעזתי לפנות בבקשה לבורא העולם, ואמרתי זכור לי זכות זו שעשיתי עם הבחור העיוור כשנתתי לו את מיטתי והלכתי לישון על הרצפה.

לפתע פונה אלי השוטר שנצטוה לחסלנו ואומר לי “אתה אדם כל כך נאה, חבל עליך, תברח! ואני יעשה את עצמי כאילו אני יורה עליך אך מחטיא את המטרה”

וכך היה, רבי חיים ברח וניצל. כשסיפר זאת רבי חיים הוסיף “כתורה שלמדתי בחיי, כולה בזכות אותו מעשה חסד שעשיתי עם הבחור העיוור.

כך הוא מעשה של חסד!

 מעשה אבות

פעם אחת ניגש אדם אל הרב חיים קנייבסקי שליט”א ושאל אותו כמה פעמים בתורה כתובה המילה משה? מיד השיב רבי חיים 614 פעמים כתוב משה בתורה. שאל אותו הלה, אבל כבוד הרב אני בדקתי במחשב ויצא 616 פעמים? אמר לו רבי חיים המחשב טעה כתוב בדיוק 614! תמה האיש כיצד המחשב טעה? הסביר לו רבי חיים אתה כתבת במחשב מבלי נקודות את אותיות מ.ש.ה. וחפשת את שמו של משה רבינו, אולם יש עוד שתי פעמים שכתוב את אותיות מ.ש.ה. אבל עם ניקוד אחר האחד מִשֶה והשני מַשֶה, והמחשב נתן לך את התוצאות לפי אותיות שכתבת

 עוד מעשה היה בישיבת מיר עם הרב הגאון רבי נחום פרצוביץ זצ”ל, פעם אחת נכנס לבית המדרש והבחין בשני בחורים שעסקו באותו רגע בשיחת חולין ולאהיו לומדים תורה, משהבחינו הבחורים שהרב מתקרב לכיוונם, התחילו להתנדנד כאילו הם לומדים וכשהתקרב ממש קרוב התחילו לנגן “תנו רבנן אי אי אי תנו רבנן….” (מילים אלו מאוד מאוד מצויים בש”ס). רבי נחום פנה אליהם ולחש אי אי אי אבל בכל מסכת נדרים אין אפילו תנו רבנן אפילו לא פעם אחת.

 כשאמרו את המעשה הזה לרב חיים קנייבסקי נהנה מהסיפור, עצם את עניו ולפתע ננער ואמר, אמנם אין תנו רבנן במסכת נדרים אבל יש “דתנו רבנן”

 ספרו את עובדא זו לרב הגאון רבי אריה לייב שטיינמאן שליט”א, והוא הגיב ואמר מה אתם מתפלאים והלא התורה היא כמו המכולת שלהם, וביאר דבריו, האים מישהו מתפלא כאשר בעל מכולת יודע היכן כל מוצר נמצא ועל איזה מדף בחנות, כך החכמים גם כן התורה היא כמו המכולת שלהם הם יודעים הכל בה.

דבר הלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה, ויהודי שיש לו דין ודברים ותביעה משפטית עם גוי ישתמט מלהתדיין אתו בימים אלה, ולאחר עשרה באב יתדיין אתו

מותר מן הדין לבני עדות המזרח להסתפר ולהתגלח בימי בין המצרים, פרט משבוע שחל בו ט’ באב שאז אסור להסתפר ולהתגלח, וכן בשבוע שחל בו ט’ באב יש נהגו להחמיר שלא לגזוז צפרנים אלא אם כן הצפרנים עודפים על הבשר שאפשר לראותם מלפני היד, או אשה לצורך טבילת מצוה מותר לגזוז הצפרנים, ומכל מקום מעיקר הדין מותר לגזוז.

אסור לכבס בשבוע שחל בו ט’ באב ואפילו אם אינו רוצה ללבוש את הבגד עתה אלא להניחו לאחר תשעה באב, ואפילו אין לו אלא בגד אחד, אסור. ואם תשעה באב נדחה ליום ראשון כמו השנה אפשר לספרדים לכבס מיהו לגבי תספורת טוב להחמיר שלא להסתפר אם אם נדחה ט’ באב ליום ראשון שלא יבוא מקושט לט’ באב.

מעיקר הדין מותר להתרחץ בים בשבוע שחל בו תשעה באב מכל מקום מחמת הסכנה ראוי להמנע מזה בימים אלה

אסור לאכול בשר מראש חודש אב ואילך עד אחר יום העשירי באב ויש מקילים ביום ראש חודש עצמו לאכול בשר

לע”נ בן ציון בן דוד ת.נ.צ.ב.ה. מאת שלמה דהאן