פרשת ויקהל 5776

peninei hamizrach

5776  פרשת ויקהל

ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אליהם וכו’ יש לשאול למה במצוה זו ובפרשה זו דוקא אמר “ויקהל משה” מה שלא אמר בשאר מצות בתורה ובשאר פרשיות?

ראיתי בשם ספר יד יוסף שתירץ שהרי בני ישראל בבואם למתן תורה נתאחדו והיו כאחד וזה היה על ידי התורה שקבלו, אמנם משעשו את עגל הזהב, אבדו האחדות והיו עם מפוזר ומפורד, לכן עתה בא משה רבינו ע”ה אחר יום הכיפורים שנתכפרו, והקהילם וחברם וחזר האחדות למקומו.

ביאור דבריו הקדושים שעל ידי עון חטא העגל גרמו לפירוד שהיו צריכים להרוג את החוטאים ומתו הרבה במגפה וכו’ ורק על ידי תשובה החזירם משה רבינו להיות כאחד.

אבל נראה להוסיף על הדברים האלה ולהקדים בשאילה מדוע דוקא חטא העגל פירד ופיזר את בני ישראל וביטל האחדות שהייתה? ועוד שאילה נקדים לשם מה הקהיל משה רבינו את בני ישראל, הרי הקהילם ללמדם הלכות שבת, למה שוקא בהקהלה זו למדם הלכות שבת?

נראה לתרץ הדברים כך, בעשרת דברות נצטוינו על לא יהיה לך וכו’ שזו היא מצות יחוד ה’ שצריך לכוון עליה כשאומרים ה’ אחד שבפסוק שמע ישראל, ובחטא העגל עברו על מצוה זו. ולכן נתפרדו ואבדו את האחדות כיון שעברו על יחוד ה’, וכמו שכתוב בגמרא מסכת ברכות דף ו שהקשתה הגמרא ומי משתבח הקב”ה בישראל (וכי משתבח ה’ בבני ישראל) אין, (כן) שנאמר את ה’ האמרת היום וכו’ וה’ האמירך וכו’ אמר הקב”ה לישראל אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם ואני אעשה אתכם לטיבה אחת בעולם, אתם עשיתוני חטיבה אחת שנאמר שמע ישראל וגו’ ה’ אחד, ואני אעשה אתכם חטיבה אחת שנאמר ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ. הרי שכאשר בני ישראל מיחדים שמו של הקב”ה בעולם הקב”ה מיחד אותם ועושה אותם האומה היחידה, ולדברינו מיחדם ועושם אחד כאיש אחד בלב אחד. ולכן כשעברו ועשו את עגל הזהב ועברו על יחוד שמו בעולם, דוקא אז אבדה אחדותם גם כן כי אם אין הקב”ה בני ישראל אינם יכולים להיות אחד. ולכן עכשיו אחרי שעשו תשובה חזר ואיחדם משה רבינו.

על פי דברינו נבין למה לימדם משה עכשיו הלכות שבת, והוא שאמרו בשבת כל המשמר את השבת כהלכתו, אילו עובד עבודה זרה כאנוש מוחילן לו. והטעם לכך כי השבת מורה על הבריאה שעשאה הקב”ה בשישה ימים וינח ביום השביעי ועל יחוד ה’ שברא את העולם לבדו. ולכן אם אדם שומר שבת הרי הוא מיחד שמו ואם עבד עבודה זרה ועשה תשובה מוחלין לו. וזה רמז משה לבני ישראל שעל ידי שמירת השבת כהלכתה נוכל ליחד שמושל הקב”ה בעולם ונזכה על ידי זה להיות מאוחדים, ולכפר על עבודת אלילם רח”ל.

ועתה נבין מעלת השבת שהיא מאחדת את בני ישראל ואפשר שבזה יובן את מאמר הגמ’ שאם בני ישראל ישמרו שתי שבתות תבוא הגאולה, והוא שהרי על ידי שמירת שבת אנחנו מיחדים את שם ה’ ונזכה אנו להיות מאוחדים

נחזור לראש דברינו שכתב בספר יד יוסף שהתורה היא שאיחדה את בני ישראל הנה כל ע”ה אומרים בדעצם שהם רוצים אחדות ולכן בוחרים להיות בדומה למשכילים למיניהם כדי להראות חיבתם אליהם, ומלגלגים על תלמידי חכמים שנראה להם שבוחרים במחלוקת בר מינן. וטעות גדולה בידם שבזה נווכח שרק על ידי שמירת התורה היו בני ישראל מאוחדים ועל ידי שמירת שבת כהלכתה נהיה מאוחדים.

צמיד התורה

ויכלא העם מהביא, התורה מעידה על בני ישרל שתרמו ונדבו דיו בשביל המשכן וכליו, עד שהיו צריכים להעביר קול במחנה למען יפסיקו מלהביא עוד, שלא רצו בני ישראל להפסיק לתרום. ועל זה אומרת התורה “ויכלא העם מלהביא” והנה יש להבין מדוע לתורה לפרט לנו שהפסיקו להביא?

כתב הסבא מקלם זצ”ל התורה באה ללמדינו שנדבו בנדיבות ליבם עד שלא היו מפסיקים אם לא היו מעבירים קול שיפסיקו לתרום, ולכן נחשבת הפסקה זו למעשה כאילו הביאו עוד. כמו שכתוב בגמרא ברכות דף ו חשב לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו כאילו עשאה.

הרי שהמחשבה שבלב לעשות מצוה באמת אף אם לא היה יכול לעשותה נחשב כאילו עשאה ולכן התורה מלמדת על בני ישראל שכות ויכלא העם מהביא, שאפילו שהפסיק מלהביא נחשב כאיל הביאו. ודבר זה הוא נכון גם בשאר מצות אדם שרצה באמת ונאנס ולא עשה מעלה עליו כאילו עשה

ובזה נבין את תחילת הפרשה כתוב אלה הדברים אשר צוה ה’ לעשות אותם ואחר כך כתוב כל העושה מלאכה יומת לא תבערו אש. קודם משה אמר אשר צוה ה’ לעשות ואחר כך אומר שלא לעשות מלאכה, אם כן איפוא העשיה? הנה כי אדם שעושה מלאכה בששת ימי השבוע לפרנסתו, חושב שפרנסתו תלויה במלאכתו, אם כן קשה עליו להפסיק ממלאכתו בשבת כי חושש לכלכלתו הוא וביתו. אבל אם בכל אופן אינו עושה מלאכתו בשבת בשביל מצות ה’ נחשבת לו מצות לא תעשה, כמצות עשה. ואף נהפכת לו מלאכת ששת ימים למצות ה’. ששת ימים תעשה מלאכה רק אם ביום השביעי יהיה לכם קודש.

מעשה אבות

מעשה נורא סיפר הצדיק רבי יעקב מוצפי זצ”ל: למשפחה אחת ארע, ששבנם הקטן היה בוכה בצעקות נוראות יום ולילה ולא ידעו סבת הדבר. פנתה המשפחה לפרופסורים הממחים ברפואה, ואחרי עשרות בדיקות שונות ומשונות לא מצאו דבר. החלו ההורים לפנות לחכמים בעלי הקמיעין והסגולות למיניהם, ולא עלתה בידם מאומה עד שקצו ההורים בחיהם.

יום אחד הלכה אמו לשוק ומצאה על הארץ דף חומש, הרימה אותו ואמרה הרי דף קדוש הוא, אולי הקב”ה ישלח רפואה שלימה לבני על ידי הדף הקדוש הזה. כשהגיעה לביתה נקתה את הדף מהאבק והניחה אותו תחת הכר שהבן ישן עליו, ונשאה תפילה חרישית רבונו של עולם איני יודעת קרא וכתוב, אך יודעת אני שדף זה שמצאתיו ברחוב, דף של חומש הוא, יהי רצון שיהא דף זה קמיע קדוש ועלה לתרופה עבור בני.

מאת ה’ היתה זאת שבאותו ערב בפעם הראשונה בחייו ישן הבן בנחת ובשלוה מרובה ללא הפרעה, בלי צעקות ובכיות. פנה אליה בעלה ושאל לפשר הדבר וכיצד קרה הנס. הותיאה האשה את דף החומש מתחת כר בנה הראתה לבעלה ואמרה: ראה מה גדולכחו של דף מהחומש

הבעל בראותו את הדף פנה אל אשתו בבהלה מה עשית הלא דף זה מפרשת כי תבוא וכתוב בו יככה ה’ בשגעון ופחדת יומם ולילה בבוקר תאמר מי יתן ערב וכו’ וכו’ ענתה לו האשה מאין לי לדעת מה כתוב ידעתי רק שזה דף מהתורה ואמרתי שבזכות התורה והשמות הקדושים הכתובים בו ישלח ה’ רפוא שלימה לבני והנה אתה רואה שזה עזר.

הפטיר רבי יעקב מוצפי ראו מה כחה של אמונה שמהפכת מדת הדין למדת הרחמים, ואת הקללות הנחרצות לברכות נשגבות.

דבר הלכה

כל שלחן שלא אמרו עליו דברי תורה, כאילו אכלו מזבחי מתים. ועל כן ישתדל בכל עוז לומר דברי תורה על השלחן, ועדיף ללמוד בסוף הסעודה סמוך למים אחרונים.

צריך לשבת בכבוד על השלחן הדור בלבושו, (ובודאי שלא ישב ערום או מחוסר בגדים) כמו שיושב לפני גדולים, ובפרט כשמברך ברכת המזון, וכמו שכתוב זה אלי ואנוהו זה אלי ראשי תיבות זה השלחן אשר לפני י

אסור לזרוק (באויר) פת משום בזיון אוכלים. וכן אסור לזרוק אוכלים שנמאסים על ידי זריקה כגון תאנים שנתבשלו והם רכים, אבל דבר שלא נמאס כגון אגוזים מותר לזרוק במקום נקי. והרואה אוכלים מונחים על הארץ אסור לכת ולהניחם, אלא צריך להגביהם.

חידה

לא תבערו אש בכל מושבותיכם

היכן נרמז בפסוק זה איסור

הדלקת אור החשמל?

החשמל על ידי לחיצת

כפתור אפשר להדליק אור בכול השכונה

ולכן כתוב

לא תבערו אש,

שתדליק בכל מושבותיכם

כאחת